בלימה במרחב דחוס
כל עשייה אוצרת בתוכה זיכרונות של מעשים ואירועים קודמים”, זהו המוטו המנחה את עבודותיה של זהבה מסר, שחלקן מקובצות בקטלוג זה. הזיכרונות האצורים בתוך החפץ או הפריט האומנותי הם זיכרונות אישיים עד מאוד. יצירת אומנות מצליחה, היא זו אשר מעבירה ולו חלקיק מתחושותיו של היוצר אל הצופה הזר. מידת ההתרגשות של האמן המוטבעת בתוך העבודה, היא זו המצליחה לרגש את הצופה הזר להוויתו של האמן. ייתכן, אמנם, כי כל אחד מהם יראה בייצוגים דבר-מה שונה, דימוי שונה ואולי אף משמעות סימבולית אחרת, ורגשות פרטיים אל החפץ עצמו ומטעינה אותו בעוצמה המוקרנת ממנו אל חוץ…
פרח מת-חי
זה עשר שנים עוסקת זהבה מסר בדימוי של פרח קטן בתוך מרחב ריק.זהו פרח דק בעל מראה שברירי,נטול עלים ושורשים , המתקיים לא במקומו הטבעי באדמה, אלא שקוע בתוך מצע קשה,כבד הנראה כטיח או ביטון מעובד.
הפרח הקטן לא נאבק על קיומו,הוא צל של עצמו,כמו בתרדמת נצח של מאובן.מעין מת חי.המראה שלו מקרין תחושה מקפיאה של ניכור ובדידות.
אין לו חן ותפרחת צבעונית.דבורים לא יחפשו בו צוף. הוא חסר שם ותואר ולא ניתן למצוא אותו במגדיר הצמחים המקובל.הוא נראה כאזכור של פרח.פועל על התודעה כזיכרון של פרח או פרח זיכרון.לפעמים הוא נראה כנר נשמה…
פרחים תלושים בחלל
דוד רפ , עיתון הארץ
זהבה מסר יוצרת פרחים בודדים, שגבעולם עשוי חוט מתכת דק ותפרחתם שאריות מתכת; היצירות של לילי פורן עשויות צמחים של ממש; ואילו ביצירותיה המופשטות של צילה פרידמן מופיעים רק רמזי טבע. בימים אלה מוצגת התערוכה “האדם אינו עץ השדה” במוזיאון עוקשי בעכו
“הצייר אוכשין היה גבר כבן 42. מוצק גו ומוצק לסת, שפניו שחומות וכפותיו גדולות. יותר מכל אהב לצייר באולפנו, הקרוי בפיו ‘פרצת העטלף’… מרתפים אלה מצויים בעכו על כל צעד ושעל. בשכבר הימים שימשו לבעליהם מחסנים, אסמים, בתי עסק חשוכים, בתי אופיום, חשיש ושאר מיני מאורות סמים. מיום שנטשו הערבים את העיר העתיקה לא נמצא להם גואל”. כך נפתח הסיפור “עטלפי עכו” מאת בנימין גלאי המגולל את סיפורו של הצייר אבשלום עוקשי, שגלאי משנה את שמו לאוכשין. עוקשי-אוכשין בא לעכו ב-1949 ובין עיי חורבותיה הקים את הסטודיו שלו…
A Living-Dead Flower
For the past ten years, Zehava Masser has been engaged with the image of a small flower within an empty space. A slender, fragile-looking flower, devoid of leaves and roots, it is not in its natural place in the ground; rather, it is sunken into a hard, heavy surface that looks like plaster or processed concrete.
The small flower does not fight for its existence. It has a minor presence, a shadow of itself, as if it were fossilized into eternal sleep, like a living-dead. Its appearance conveys a freezing sense of alienation and solitude…
VOID WITHIN A DENSE SPACE
“Every creation conceals memories of previous acts and occurrences”, this is the underlying motto of Zehava Masser’s works, some of which are compiled in this catalogue. The memories concealed within the object of artifact are extremely personal. A successful work of art is one which conveys to the unacquainted viewer if only the smallest fragment of the creator’s emotions. It is the artist’s degree of excitement as imprinted in the work that moves a viewer who is unfamiliar with the artist’s world. Indeed, each of them may see something else in the representations, a different image, perhaps even a different symbolic meaning, but the essential message for the work’s success is the human emotion. Masser’s artistic practice imparts private feelings and emotions upon the object itself, charging it with her inner self, which emanates therefrom…